Scan barcode
A review by noapo88
שריקה באפלה by אמה הילי, Emma Healey
1.0
אוף, איזה ספר מאכזב. היו לי ציפיות, כי מאוד אהבתי את אליזבת איננה, אבל כגודל הציפייה כך גודל האכזבה.
הספר מספר על משפחה שהבת הצעירה נעלמת לארבעה ימים. רוב הספר מתרחש אחרי שמצאו אותה, יש כמה פלאשבקים לחופשה ממנה לאנה, הילדה, נעלמה. לאנה מתעקשת שלא קרה לה כלום במהלך אותם ארבעה ימים וחוסר הרצון שלה לשתף את אמא שלה במה שקרה גורם למתח רב בבית
הסיפור מסופר מנקודת המבט של האם, ג'ן. והיא אחת הדמויות המעצבנות ביותר שיצא לי לקרוא בזמן האחרון. זה כאילו אמה הילי לא הצליחה להחליט עד הסוף אם היא רוצה לכתוב ספר מתח או דרמה משפחתית ואז האם האמא היא משוגעת או בלשית? למה לא, נעשה את שניהם. גם לאנה, שהיא הגיבורה המרכזית השנייה, כתובה בצורה שלא מעוררת הזדהות אלא יותר כעס. אולי אם הספר היה כתוב דווקא מנקודת המבט שלה, הוא היה יותר מעניין
הסוף מאכזב מאוד וצפוי בצורה מצערת.
שאר הדמויות של יו, הבעל, ומג, הבת הגדולה, לא זוכות לשום מאפיינים שגורמים להם להרגיש כמו אנשים אמתיים.
הספר כתוב בצורה של קטעים קטעים ואין לי בעיה עם זה, אבל התחביר היה על הפנים. מצאתי את עמי קרואת משפטים כמה פעמים בשביל לנסות להבין הכלל מה הכוונה. אני לא יודעת אם זה אשמת התרגום או שהספר ככה במקור, אבל בגלל שיש לי ניסיון טוב עם התרגומים של הוצאת סנדיק/תמיר, אני נוטה להאשים את המקור.
הספר מספר על משפחה שהבת הצעירה נעלמת לארבעה ימים. רוב הספר מתרחש אחרי שמצאו אותה, יש כמה פלאשבקים לחופשה ממנה לאנה, הילדה, נעלמה. לאנה מתעקשת שלא קרה לה כלום במהלך אותם ארבעה ימים וחוסר הרצון שלה לשתף את אמא שלה במה שקרה גורם למתח רב בבית
הסיפור מסופר מנקודת המבט של האם, ג'ן. והיא אחת הדמויות המעצבנות ביותר שיצא לי לקרוא בזמן האחרון. זה כאילו אמה הילי לא הצליחה להחליט עד הסוף אם היא רוצה לכתוב ספר מתח או דרמה משפחתית ואז האם האמא היא משוגעת או בלשית? למה לא, נעשה את שניהם. גם לאנה, שהיא הגיבורה המרכזית השנייה, כתובה בצורה שלא מעוררת הזדהות אלא יותר כעס. אולי אם הספר היה כתוב דווקא מנקודת המבט שלה, הוא היה יותר מעניין
הסוף מאכזב מאוד וצפוי בצורה מצערת.
שאר הדמויות של יו, הבעל, ומג, הבת הגדולה, לא זוכות לשום מאפיינים שגורמים להם להרגיש כמו אנשים אמתיים.
הספר כתוב בצורה של קטעים קטעים ואין לי בעיה עם זה, אבל התחביר היה על הפנים. מצאתי את עמי קרואת משפטים כמה פעמים בשביל לנסות להבין הכלל מה הכוונה. אני לא יודעת אם זה אשמת התרגום או שהספר ככה במקור, אבל בגלל שיש לי ניסיון טוב עם התרגומים של הוצאת סנדיק/תמיר, אני נוטה להאשים את המקור.